שמורת הטבע בניאס

הפעם הגעתי לכאן עם שני הילדים שלי.

ופתאום מצאתי את עצמי חוזרת לילדות - רק מהצד של אמא.

אני תמיד אומרת שההורות היא גלגל החיים.

זאת הזדמנות לחוות שוב את הילדות שלנו, אבל הפעם דרך העיניים של הילדים שלנו.

זאת הזדמנות לרפא מקומות שכאבו לנו, ולהעצים את כל מה שעשה לנו טוב.

המסלול בבניאס לא מתאים לעגלות.

רפאל היה אז בן שנה, אז קשרתי אותו במנשא.

דוד היה בן שלוש, והחליט שהוא עושה את המסלול ברגל.

לאורך הדרך היו רגעים שבהם כבר ראיתי שהוא מתעייף.

ואז...

פתאום נשמע רעש המים.

עוד כמה צעדים.

ופתאום נפתח מולנו המפל העצום של הבניאס.

אני לא אשכח את המבט שלו.

ברגע אחד כל העייפות נעלמה.

הוא פשוט עמד והסתכל.

באותו רגע הבנתי עוד פעם כמה ילדים מסוגלים להרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

לפעמים הם רק צריכים סיבה מספיק טובה להמשיך.

וזה ממש לא רלוונטי רק לגבי ילדים!

אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים לבחור איזה חיבור נעניק לילדים שלנו.

לטבע.

לאדמה.

למים.

לאתגרים.

אם הם יכירו את המקומות האלה כבר בגיל צעיר - הם ייקחו אותם איתם לכל החיים.

הבניאס הזכיר לי שכמעט תמיד, רגע לפני שאנחנו רוצים לוותר - מחכה לנו הדבר הכי יפה.

מכירים את המשפט המפורסם?

הרגע הכי חשוך ביום הוא רגע לפני עלות השחר?

זה משפט שאני נאחזת בו כל הזמן!

לפעמים צריך עוד כמה צעדים.

עוד קצת סבלנות.

עוד קצת אמונה בדרך.

ואז הכול נפתח.